פוביה מג'וקים

תיאור מקרה (בדוי):

אריאל, בן 10, מפחד מג'וקים. אם תשאלו את הוריו הם יספרו שמאז ומעולם פחד מג'וקים. "חשבנו שזה יעלם ויעבור לו" מספרת אימו, "אני כל הזמן אומר לו, די אתה כבר גדול, כו-לה ג'וק, אל תהיה תינוק" מוסיף אביו. לאחרונה המצב החמיר. הוא מסרב להיכנס לחדרי אמבטיה ושירותים מחוץ לביתו, מחשש שיהיו בהם ג'וקים. אריאל מקפיד שבביתו כל פתחי הכיורים והאמבטיות יהיו סגורים עם פקק ושכיסוי מושב האסלה יהיה סגור כשאינו בשימוש. הפחד של אריאל מקשה על חייו ועל חיי משפחתו. (פוביה ספציפית).

 

פחד הוא רגש טבעי ששומר עלינו מפני סכנות. כולנו מפחדים לפעמים. תינוקות מפחדים מרעשים ומזרים. ילדים בגיל הרך מפחדים מהחושך, ממפלצות, מחיות, מליצנים. פחדים בגיל הילדות הם חלק מהתפתחות תקינה, קיים עדיין בלבול בין מציאות לדמיון ולכן כל ילד יפחד ממשהו בשלב מסוים, גם אם אין איום ממשי. כהורים לילדים יתכן שכבר יצא לכם 'לארח' מפלצת, מכשפה או אריה בבית, ולעיתים הם 'נשארים לישון' כמה שבועות מתחת למיטה, בארון, על המדף...

פוביה היא פחד קיצוני ולא ראציונלי, מחפץ, בעל חיים, גובה, מצבים, אבייקטים, או כמעט כל דבר, שבדרך כלל אינו מסוכן. לדוגמה: פוביה מג'וקים, מכלבים, מטיסות, ממעליות, מטיפולי שיניים, ממים ועוד. קרבה לאובייקט או למצב המפחיד יעורר תחושות פיזיות לא נעימות, כגון: דפיקות לב חזקות ומהירות, נשימה לא סדירה, הזעה, תחושת חולשה ואף תחושת ניתוק. לכן האדם ינסה להמנע ולהתרחק מהגורם המפחיד. הימנעות זו עלולה לפגוע בתפקוד של האדם ולצמצם את חייו. 

 

זוכרים את אריאל? אריאל נכנס לאמבטיה וחושב "ג'וק עלול לצאת מהחור של האמבטיה, הוא יעלה עלי! אני בטוח אתעלף!". המחשבה מעוררת פחד (רגש), ליבו מתחיל לפעום מהר, הוא מתחיל לרעוד ולהזיע (תגובה גופנית). כל אלו גורמים לו להאמין שאכן הסכנה ממשית. אריאל בורח מחדר האמבטיה לחדרו (התנהגות של הימנעות) ואומר לעצמו "וואי איזה מזל, ברחתי ברגע האחרון". סביר להניח שבפעם הבאה ינהג כך שוב - זה מעגל שמזין את עצמו ועלול להעצים את החרדה!

 

סטטיסטיקה - כ 10% מהילדים ומבני הנוער יסבלו מהפרעות חרדה. כמו כן, יש קשר בין הפרעת קשב לחרדה. כ- 40% מהילדים ובני נוער שאובחנו כבעלי הפרעת קשב יסבלו מהפרעות חרדה (לכן חשוב שאיש מקצוע יעשה אבחנה מבדלת).

 

אז.. מתי להתחיל לדאוג? 

כשהחרדה אינה מותאמת לגילו של הילד, כשהחרדה מעוררת מצוקה, כשהחרדה גורמת לילד להימנע ממצבים /אנשים /פעילויות, וכמובן, כשהחרדה פוגעת בתפקוד.

 

אז מה עושים? 

  1. להתייחס ברצינות לחרדה, לא לכעוס או לזלזל, אלא להכיל ולאפשר להם לשתף (גם אם זה נראה לכם הדבר הכי הזוי..). לא להיות "שותף לפשע" ולא לעזור להימנע! (זה ירגיע לטווח הקצר, אבל יחמיר את החרדה לטווח הארוך).

  2. לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שיסייע לילד/ למתבגר לזהות את המחשבות החרדתיות, להתמודד עם החרדה בעזרת תוכנית הדרגתית ומותאמת ולהקנות ידע וכלים. במקביל להדרכת הורים איך להגיב ומה נכון לעשות.

 

 

קיימות פוביות נוספות כגון:

  • פוביה מטיסות

  • פוביה מכלבים

  • ארכנופוביה - פוביה מעכבישים

  • פוביה ממים

     ועוד

 

 

 

 

 

 

 

פוביות ספציפיות

פרטים ליצירת קשר:     052-3323446  |  meytal.cbt@gmail.com  |  חפשו אותי בפייסבוק: www.facebook.com/meytal.cbt

כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות שימוש בתוכן ללא אישור בכתב | התוכן באתר אינו מהווה יעוץ או חוות דעת מקצועית ואינו מחליף כזה

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now