"אמא, אני לא אוהבת את עצמי" כמה מצמרר לשמוע משפט כזה מהילד שלך. ילדים רבים נוטים לדימוי עצמי נמוך וחשוב לעזור להם, ולא להניח שזה יחלוף מעצמו. הפעם אציג בקצרה תוכנית התערבות ממוקדת שבניתי עבור ילדה בכיתה א' בעלת דימוי עצמי נמוך ומערכת יחסים מורכבת עם אימה. *חשוב שהתוכנית תותאם באופן אישי לילד/ה ושהתהליך ילווה בהדרכת הורים.

 

1. ראשית, להבין לעומק את הקושי של הילדה, האם יש קשיים רגשיים, חברתיים, לימודיים? מה טיב מערכות היחסים בין בני המשפחה בכלל, ובין הילדה לכל אחד מהוריה בפרט. אילו צרכים רגשיים שלה לא מקבלים מענה מספק ועוד. במקרה זה, צורך בקשר בטוח ורגוע עם האם וצורך באוטונומיה ותחושת מסוגלות.

 

2. "זמן מיוחד" 

זמן קבוע (לדוגמה: כל יום חמישי מארבע על שש), שבו לאמא ולילדה יש זמן מיוחד יחד לעשות פעילויות מהנות שהילדה אוהבת, כשהאמא מתפנה מכל עיסוק אחר וגם משאר הילדים.

 

3. "המומחיות שלי" 

לתת לילדה תפקיד מיוחד בבית, משהו שהיא אוהבת לעשות (גם אם אינה טובה בו..) ולהכריז שהיא עושה את זה הכי טוב ולכן מהיום זה התפקיד שלה. דוגמות: לפתוח קופסה או צנצנת שאמא "לא מצליחה לפתוח" /לערוך את השולחן לארוחת הערב/ להכין כל בוקר לאחים הקטנים חלב עם קורנפלקס/ להקריא סיפור לאח הקטן (וגם לאבאמא) / לדאוג שלחיית המחמד יהיה מים ואוכל ועוד ועוד. המטרה היא לספר לילדה תחושת מסוגלות, ולשבח אותה על המאמץ והעשייה (ללא קשר למידת ההצלחה).

 

4. מחברת "המחשבה המתוקה של ...." 

מחברת שבה הילדה, יחד עם אחד ההורים, כותבת דברים שהיא אוהבת בעצמה, דברים שהיא טובה בהם, דברים שהצליחה לעשות וכו' חשוב למלא את המחברת לפחות פעם בשבוע בזמן קבוע.

 

5. זיהוי "מחשבה שחורה" 

הקניית מודעות לאופי המחשבות של הילדה. בחלק זה נלמד את הילדה לשים לב האם המחשבה/האמירה היא "שחורה" (שלילית), "ורודה" (חיובית) או "ירוקה" (מאוזנת, או משלבת גם חיובי וגם שלילי). לדוגמה: כשהיא אומרת: "אף אחד לא אוהב אותי", נאמר " אני מצטערת שאת חושבת כך, זה בטח גורם לך להרגיש לא נעים, בואי ננסה לבדוק איזו מחשבה זו? שחורה? ורודה? אולי ירוקה? אחרי שהילדה תזהה (בתיווך שלנו) כי האמירה שלה היא "שחורה", נעזור לה לנסח/לצבוע אותה מחדש. לדוגמה: "כרגע אני מרגישה בודדה ועצובה, אבל אני יודעת שבמשפחה מאוד אוהבים אותי וגם יש לי 3 חברות טובות בכיתה".

 

6. גיוס שותפים

לפנות למחנכת, למדריך/ה בחוג ולכל מבוגר משמעותי שנמצא עם הילדה חוץ מאיתנו ולבקש ממנו/ממנה לציין מדי פעם בפני הילדה דברים שעשתה טוב, או שניכר שהשקיעה בהם מאמץ. (חשוב! כשמשבחים יש לציין מאמץ ו/או התנהגות. לומר "מקסים", או "איזו מדהימה את" לא תורם לתחושת המסוגלות של הילדה ולא באמת מקדם את המטרה.

 

7. חוגים! 

לרשום את הילדה לשני חוגים. חוג אחד בתחום שהיא מאוד כשרונית וטובה בו (מבטיח תחושת הצלחה והנאה), וחוג שני במשהו שהיא יכולה להתפתח ולהצליח בו. מומלץ! ילד שאובחן עם הפרעת קשב עם היפראקטיביות – ירוויח מאוד מפעילות ספורטיבית נמרצת מספר פעמים בשבוע!

 

8. לו"ז קבוע

טוב לכולנו ובעיקר למי שאובחן עם הפרעת קשב. הכנת לו"ז שבועי מפורט לפי ימים, שעות ופעילויות. לו"ז ידוע וקבוע יוצר רוגע ותחושת שליטה ומפחית עמימות.

 

9. זמן הורים 
זמן קבוע להורים, לשבת יחד, להירגע וגם לעשות הערכת מצב מחודשת מדי פעם. זה נחמד שיש תוכנית אך לא לשכוח שהיא דינמית כמו שהחיים שלנו.

 

10. הדרכת הורים

הדרכת הורים עוזרת, תומכת ומכוונת, בתהליך שהוא לא פשוט ודינמי באופיו. כי "אף אחד לא יכול לגרד את הגב של עצמו" .

 

דימוי עצמי נמוך וחשיבה שלילית