הדרכת הורים

הורות זה מאתגר – כבר אמרנו?
לפני שאתה הופך להורה, אין לך מושג איך זה יהיה וגם אין טעם לברר. זה כמו לשאול מה טעמו של מנגו - אתה פשוט צריך לטעום בעצמך. מדובר בשינוי משמעותי ורב מימדים, ולצערנו התינוק לא מגיע עם ספר הוראות. אז השנה וחצי-שנתיים הראשונות עוברות ואתה מתמוגג מהפלא הקטן (מיד אחרי שהצלחת להתפקס מהסחרור של ה-180 מעלות שחייך עברו). המלאך הקטן מתחיל ללכת, לעשות רה-ארגון מסיבי לסלון, כל הדברים שלכם עוברים מדף למעלה, ואתה מבין שנכנסת לפרק חדש בחיים. 
"גיל שנתיים הנורא" מגיע ואתה אומר "לא נורא, אוטוטו זה עובר, זה רק שנה לא?" אך אז אתה מוכה תדהמה כשהנסיך כבר בן ארבע וזה עדיין לא ממש עבר.. אתה מתחיל לחשוש ש- או שלילד יש חלילה בעיה בשמיעה, או שלך יש בעיית זיכרון, כי אתה יכול להישבע שביקשת ממנו כבר 5 פעמים לבוא למקלחת. 
סרבנות היא סימן לפיתוח עצמאות של הילד, שמקנה לילד תחושה של עוצמה ומסוגלות – וזה נפלא! יחד עם זאת, חשוב שאנחנו נשקף את המציאות כפי שהיא ולא נשנה אותה רק עבורו (אף אחד אחר לא יעשה זאת), ונציב את הכללים והמסגרת שיכינו אותו לחיים.

 

הורות – אז והיום
הורות - המקצוע המאתגר ביותר, ויתכן שהיום יותר מבעבר. למה? אחת הסיבות היא שההורות שלנו שונה. אנחנו לא מחנכים את ילדינו כפי שחינכו אותנו. בתחילת המאה ה- 20 כלל לא התייחסו לילדים כאל בעלי זכויות ואף אחד לא היה מרים גבה אם הורה היה מכה את בנו או מתעלם ממנו. החל משנות ה- 50 ההסתכלות על ילדים החלה להשתנות וההורות החלה להשתנות מהורות סמכותית, נוקשה ואף אלימה, להורות יותר מתירנית/שוויונית/דמוקרטית. כיום כבר ידוע שזה לא עבד. ילדים שחיים באווירה דמוקרטית שבה דמות ההורה אינה חזקה וסמכותית, גדלים להיות מבוגרים חסרי בטחון. ילד זקוק לגבולות, זקוק לאהבה ושייכות וגם זקוק להתנסות באכזבה ובתסכול, במידת מה. בשנות ה- 70 חוקקו בארה"ב ובאנגליה חוקים למען זכויות הילד (וטוב שכך!), וכיום לפעמים מתגנבת התחושה שלא יזיק לנו איזה חוק לזכויות ההורה.

 

אז מה אפשר לעשות?
1. היו עקביים ורגועים – וצפו להתנגדות
המשימה לא פשוטה אך כדאי להימנע מלהיכנס לעימות וקונפליקט עם הילד, ואין הכוונה לוויתור וכניעה לבקשותיו. ילדים זקוקים להורה יציב, עקבי, שמילה שלו זו מילה ושלא ניתן לערער אותו ע"י התנגדויות או בכי. זה נותן לילד תחושה של עולם ברור, בטוח, שניתן לצפות אותו. אתם לא במלחמה עם הילד, אתם הסמכות, והורה כועס הוא הורה מנוצח. ולכן: אל תנדנדו (הם גם ככה לא מקשיבים), אל תענישו (זה גם ככה לא עובד), ואל תשחדו, תאמרו את הדברים בצורה ברורה, נעימה ובקצרה.

 

2. מה עושים כשהילד מתנגד?
התמודדות עם התנגדויות יכולה להיות מורטת עצבים, אך אינה חייבת להיות כזו. כשילד מתנגד, מסרב ולא מוכן לשמוע 'לא', נעשה מספר דברים: נהיה שם בשבילו ונראה לו שאנחנו מבינים שהמצב לא לרוחו, יחד אם זאת, נבהיר לו (ברוגע) מדוע לא ניתן להיענות לבקשתו או מדוע הדברים יתבצעו כפי שאמרנו (כי אלו הכללים בבית, כי אנחנו לא מסכימים, כי כרגע אי אפשר, כי זו המציאות). תהיו עם הילד עד שירגע, אך אל תוותרו ואל תשנו את דעתכם, אחרת – זה יקרה כל פעם מחדש. ילדים הם חכמים, הם לומדים מהר מה עובד, ועם מי זה עובד. (לדוגמה: ילד שבגן מתנהג למופת, אוכל הכל, מסדר את הצעצועים - ובבית לא).

 

3. הצבתם גבול? תעמדו בו!
אם אמרתם שאתם לא קונים לו יותר מצ'ופר אחד בסופר – אל תקנו, אם אמרתם שלא תענו לו כשאתם באמצע שיחת טלפון – אל תענו. אם אמרתם שארוחת הערב היא ב 19:00 והוא לא בא לאכול עד לסוף הארוחה, אל תאפשרו ארוחה ב- 21:00 בלילה. אם אתם יודעים שבסוף תוותרו במידה והילד יתנגד - אולי עדיף לוותר מראש.

 

4. ילד בוכה - זה ילד נושם! 
כשבתי היתה בפגייה הסבירו לי שתינוק בוכה זה תינוק נושם. זה תקף גם פה. בכי, התקפי זעם וכו' אינם טראומה לילד ואינם מסכני חיים. התמודדות עם תסכול, קושי וגם כשלון (כשההורה לצידו כתומך, לא כדי לעשות במקומו), בונה בטחון עצמי ותחושת מסוגלות בילד. אל תיבהלו מבכי, וגם לא מצרחות, וגם לא כשזה באמצע הקניון.

 

5. זה לא נגדינו – אלא בעדם
זה לא נגדינו כשהילד ממשיך לבהות במסך גם אחרי שקראנו לו, או כשהוא עושה סנפלינג מהשולחן לספה. הוא באמת לא תכנן את המזימה נגדינו, הוא פשוט עושה את זה כי זה טוב ומהנה עבורו, או כדי להשיג מאיתנו תשומת לב.

 

6. זמן משפחתי
לפעמים ילדים בוחרים בהתנהגויות מסוימות על מנת לשדר מצוקה, לנסות להעביר מסר להורה. כדי לומר "אני צריך שתראו אותי, שתהיו איתי". לפעמים, בייחוד בגילאים צעירים, הם ישתמשו בדברים היחידים שרק הם יכולים לשלוט בהם: אכילה, שתייה, דיבור ושליטה בסוגרים. תקבעו זמן מיוחד עם כל ילד וגם זמן משפחתי (זמן נטול מסכים), כי בסופו של דבר, הכל מתבסס על מערכות היחסים ביניכם.

 

* חשוב לזכור שהדברים שנכתבו כאן הם כלליים וכי כל מקרה לגופו וכל משפחה היא שונה.
אם אתם נתקלים בקושי מתמשך, פנו להדרכת הורים ו/או לטיפול, זה חשוב ויכול לתרום.

פרטים ליצירת קשר:     052-3323446  |  meytal.cbt@gmail.com  |  חפשו אותי בפייסבוק: www.facebook.com/meytal.cbt

כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות שימוש בתוכן ללא אישור בכתב | התוכן באתר אינו מהווה יעוץ או חוות דעת מקצועית ואינו מחליף כזה

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now